דניאלו חדד / נבצר ממני להבין |
בדי יופייך פניי הלבין
את יידי שלחתי לאחוז
ואת כחלום בורח ונגוז
בצינה עת עב יסתיר
כול דרור דבר נהיר
פתע ניצבת מלוא הזיו
כחזיון חולף, אורשאכזניב
הינה ראשי ימלא הטל
עומד שוב שואל כדל
על ליבי הביאי מרח
עודנו זב במר צורח
בואי נא במלוא המרץ
השילי הכאב כרוח פרץ
כי נכספתי לקרבתך
כמהו שפתיי לנשיקתך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|