אליאון מרמור / אפוטרופא אדמה |
יבהיקו עיני טרף שבפניי
ובספר הגדול
של דברי ימי החושך
ירשם בדיו של תפילה:
ההרים הגדולים
והמחטים הגדולות
והיופי הישן,
נדמו כולם.
ההרים רדפו אותי
מעד עצמותם
ובברושי כאבם
חתכו בבשרי.
בנהמות עוניים
נתמלא היער,
כשליטפו בטירוף
את גבי השדוד, לחיי
סערה ערוותם
להינעץ עצמותיי
בבשר אדמתם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|