הלכתי לפגישה ומצאתי אישה
והיא כמו פרח בר אדום ,
עמדתי, התבוננתי וללא שהייה
קטפתיה בשבילי, לאמור:
"את פרח זקוף ונאה;
כה גאה, לי מזכירה חופש ודרור"
ובכל מאודי שאפתי שתהיה
פרח החיים שייתן לי אור.
מקשט הפרח את דרכי בשקט;
לא פרח בר - כך התברר בדיעבד,
אך מעביר בי רטט,
גם כפרח ביתי ומתורבת.
מסתכל בו בלאט ובשקט
ושם לו מים בכד...
והיא על החופש והדרור מוותרת
למען אוהב ואהוב אחד.
31/05/04 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.