מטמונייך הנעלמים כבר חשפתי,
את צופן חייך הכמוס כבר פיצחתי
וחיינו, כמחזור של צמיחות,
לבסוף, יעניקו לנו פתרונות.
בינתיים...
הקשיבי לשיריי שיפעמו לבך מחדש,
השתלבי בקצב גופי המתנועע כקשת הנגן
אשר נכנסות בו רוחותינו הכוספות
ונעלה בלבותינו יחדיו - נוגה של אין-סוף
שעד קצוותיו תבערנה אש בעצמותינו.
01/04/06 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.