כשמילים כבר לא יכולת להסביר תחושות
כשהלב יוצא ממקומו וצועק
כשהעניים דומעות ואינן מפסיקות
והגוף הוא רועד ללא שליטה
כשאתה מרגיש שאתה כבר לא בן אדם

אתה פונה לדמעות ולבכי
בתקווה שאלו עוד יצליחו
להרגיע את הגוף הכואב  
את העניים הנפוחות מבכי
ובעיקר יוכלו להרגיע את הנפש הכואבת

אתה מגלה שגם הבכי אינו נחמה והמילים...
המילים כבר אינן עוזרות
הן אינן שגורות בפיך בשביל לתאר את עוצמת הכאב
את עוצמת הפגיע בך
הפגיע בנפש כואבת לך מאוד כואבת מאוד

הלב מדמם לו לאיטו לאט לאט
כל שניסת לא עזר
אף אחד לא עלה על מקור הכאב מקור הדימום
והעצב הפגוע בתוך הלב ממשיך וממשיך לדמם
אתה סופר את השעות הדקות השניות

כל דקה שנותרה עד שליבך ידום לו
כל שנייה נראת יותר ויותר ארוכה
ואילו לך לא נראה כאילו יש תרופה
בליבך אתה מרגיש שהתרופה לליבך אינה קיימת
ואילו הלב שלך ממשיך להילחם, הוא נלחם בך!


נכתב בתאריך 23.3.06