מסתכלת במראה ורואה רק כיעור
המעשים שעשיתי הובילו לפיגור
המשחק ששיחקתי נהיה מכור
ושער ליציאה כבר סגור
הכול נהיה לא ברור
הדבק מושך והחיים מסתבכים
לעוד מנות נהיים רעבים
הסטלה והביטחון רוצים להחזיר
מסתכלים על חבילות ומזילים ריר
הוא החליף לנו אוכל,וכבר לא תחביב
אלא מציאות,והמעות רק בחבילה
דבק לא נצחי והכול רק אשליה!


פזמון:
עוד יום הסתיים
ושוב במקלט,
העתיד מעיים
ונשארנו מעט,
כל השער הם עזבו
בעקבות הסנפות,
אנשים לא ידעו
לעציו לעצמם גבולות!


זו טעות להתחיל
והמצב הוא מבחיל
כשבוהה שוב במראה
את עצמי כבר לא רואה
ורק הטעות בוערת בעניים
שרפתי את חיים שלי תוך שנתיים
לא ידעתי על הנזק שסם יכול לגרום
ובסוף נזרקת לאיזה חור
ואין לי יותר הזדמנות לבחור
כי כבר בתוך בור
מוציאה משם יד וצוערת
הצילו אני נחנקת!