כוס בירה שלישית
ואני שוב "זרוקה"
זרוקה מן הבית
זרוקה מהספה
ואני על הריצפה
מחכה למטאטא הקסמים
שישליך את שארית דמי
אל הביוב המרכזי
ואתה
אתה בעננים
לובש בגדי ירח
מחליק בזהירות על חבלים
נוחת על מרצפות
נוגע, מציף אותן גיצים
וממני לא בורח
מגשים את חזון
העצמות היבשות
וגופי, רוקם עור וגידים
מתגבר על כל הפחד
הד ליבי פועם בסערה
כשידיך מלטפות
ונפשי דואה למרחקים
הן ממך אני שוכחת
כן אני רק ציפור קלת כנף
כאחת האנפות
אם תמזוג לי עוד כוסית
בוודאי כבר לא אהיה פה
לא ארעד על הרצפה
הבוערת בלהבות
אבל שיר חדש אשיר
כשמחר כבר יהיה כאן
את כל מילותיו אזכור
בלי אדי האלכוהול. |