ואם חשבתי אני, משורר מיוסר,
שאוכל להביט במשחק מהצד.
מציק וקורא לי צו המוסר,
לא אוכל לשורר את דרכי לבד.
ועכשיו הגיע תורי להשתתף במשחק
צובע את הפנים, מתחפש לשיח, עושה פיו-פיו
מחכה לא מחכה לטחנות רוח
שיגיעו.
אך הבוץ המתקלף מפניי והקוצים הדוקרים בכתפיי
מזכירים לי שאינני שיח, וגם כשלי חשוך זורחת חמה.
"אינך שייך לי", אומר אבא טבע,
"עד שתשכב כאדיפוס בחיק אמא אדמה."
כי הטבע אינו משחק משחקי ילדים
יופיו לא תלוי בדבר.
ויופיו ישאר תמיד כהווה
גם כשאנו נהיה בעבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.