נטליה ג / שומרת ההרים |
שדות חול, עפר וחולות
דממה מתערבלת בלאט
בין עמקי הזהב הלוהט.
רוח שרבית שורקת בקול
קוראת על צוקי ההרים,
מהדהד קולה למרחק
נישא למקומות רחוקים.
והיא תפרוש את שחור כנפיה
תחוג כמלכת המדבר,
מעל זהוב הריה, ארבעים שנה תנדוד.....
ותפול.
גופה יטמן על ראש ההרים
בין אחרוני שחור הנודדים.
והרוח תשרוק חרישית,
תחבוק רוחה בחום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|