|
נעץ
צפורנייך בשדיי.
תפלח
את נשמתי
עד שלא
יוותר דבר.
תלוש
חתיכות מבשרי,
עם השיניים.
לקק
את הדם
וחייך!
(חיוך מנצח!)
בתר
את בטני
עקור
את הכאב
בעודו חם ופועם.
את השאריות,
תן לעכברים.
01.04.06 |
|
|
"אם אני חושב,
משמע אני
קיים?"
"אני לא חושב"
ענה לי מישהו.
"עזוב אותו"
אמרתי לעצמי,
"מי הוא שידבר,
הוא לא קיים".
אחת ברגע של
הרהור ברומו
(נו, טוב, לא
כ"כ) של עולם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.