מור דיין / פצעים |
קצת יבשים
מעט מדממים
נפוחים.
לשם ההשראה
ממוקמים על הלב
בדיוק בגבול
שבין אהבה לשנאה.
ודם ישטוף את כל מה שידעתי
וכל אהבתי אליו כמו לא הייתה.
ממוקמים בתוך הראש
בדיוק בגבול
שבין הגיון לטירוף.
וידיי רועדות
מלטפות את גופו
שהפך לזר
וקר.
השעה 01:01 ואני כרגיל, חושבת, עליו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|