למה דווקא הוא?
כי הוא מספיק חכם כדי שיהיה מעניין איתו, אבל לא יותר מדי
שיהיה משעמם איתו.
כי הוא מספיק מצחיק כדי להצחיק אותי, אבל לא יותר מדי כדי
להצחיק בעיקר את עצמו.
כי הוא מספיק ביקורתי כדי שאשתפר בשבילו, אבל לא יותר מדי כדי
שאשנא את עצמי.
כי הוא אוהב את עצמו מספיק כדי שאוהב אותו, אבל לא יותר מדי
כדי שאשנא אותו.
כי יש לו ידיים מספיק גדולות כדי להעניק את החיבוק הכי...
מחבק, אבל לא יותר מדי כדי להיות מאיים.
כי הוא שם בשבילי מספיק כדי להיות מתחשב, אבל לא יותר מדי כדי
להיות קרציה.
כי הוא מנצח אותי בדמקה ושונא את עצמו על כך.
כי הוא שותה רק טבעי וקונה בשבילי קולה.
כי הוא מסיים להוריד את המשחק שבשבילו הוא השאיר את המחשב דולק
שבועיים וסוגר כדי שאני אבדוק דואר.
כי הוא נשאר לדבר איתי עד שעות מאוחרות אפילו שהוא קם בחמש
ואני בתשע.

כי עכשיו, כשהוא קורא את הרשימה הזאת, הוא מבין כמה קשה היה לי
להפרד ממנו...

האמת שמעולם לא כתבתי שירים. זה השיר הראשון שלי.
הוא נכתב על מי שהיה ונשאר האדם שגרם לי הכי הרבה אושר: חבר
שלי לשעבר. לא שאני אובססיבית. פשוט לילה אחד שכבתי וחשבתי
עליו והמילים פשוט התחילו לרוץ לי בראש. אז קמתי והתחלתי
לכתוב...