במקום להתחיל לפרט, צירפתי את דף העמדה שלי:


אדישות חברתית

כלום לא עצוב
מילים: אביתר בנאי
לחן: אביתר בנאי

מישהו נכנס לחנות, דווקא נחמד מאוד
רגע כואב בחזה, פתאום נופל ומת
בגיל ארבעים ושש, עם בית ואישה
ורגע אחד בחזה, ואישה אחת
תישן לבד
לה לה לה לה...
מישהי נוסעת בטרמפ, דווקא יפה מאוד
לא מזמן קיבלה הצעה, היא חושבת שהיא תסכים
אוי כמה שהיא בכתה, כשהנהג את החולצה
קרע לה
לה לה לה לה...
תינוק בקומה מעל, בוכה חזק מאוד
אבא את אמא דקר, וירה לעצמו בראש
ודם מקומה מעל, נוזל לי על החלון
על מה אני חושב הלילה

כלום לא עצוב הכל כרגיל
כלום לא קורה פה
כלום לא קורה פה

הרבה כאבים בגוף, והרבה כאבים בלב
הרבה בניינים יפים, והרבה אמנות ותרבות
הרבה הורים מתים, והרבה קירות נסדקים
ולי זה נראה פתרון, ללכת איתך לישון...
הלילה

כלום לא עצוב, הכל כרגיל
כלום לא קורה פה
כלום לא קורה פה
הכל שקט, הכל שקט

איזה לילה יפה לחלום חלומות יפים..



אם הייתי יודעת לכתוב, לא הייתי מציירת.