נתלה על מחוגי השעון העצום
והם זזים מסתובבים
קוראים לי לקום
פוקח את עייני
ונושר מן העץ
שעליו צהובים
וזכרונותיו עלומים
הייתי רוצה שהגשם יכה
ושהשמש תצא
מבעד לחבילות הצמר-גפן
שמשוטטות מעלי
מציירות לי ציור על בד החיים
והקשת שתופיע
תחוג מעל מחשבותיי
תעטוף אותן בעונג
תפיח בהן
את רוח החיים | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.