אתה קם עם הכעס הזה
והולך אתו לעבודה
בדרך אתה כועס
על נהגי מוניוות שצופרים לך
על אנשים שנתקלים בך וממלמלים קללה
על נשים יפות - סתם כי הן יפות
אתה חוזר הביתה
וכועס על הכלים בכיור
אתה כועס על אמא שלך שהתקשרה וכעסה עליך
בגלל שאתה כועס על אח שלך
אתה כועס על עצמך
אבל לא עושה לעצמך את המוות
כי אתה פוחד מלמות מכעס
אתה הולך עם אשה למיטה כדי להפטר מהכעס
ובדרך מצליח להכעיס אותה ולכעוס על
זה שהיא כעוסה
בין חיבוק לליטוף אתה מפנה לה את הגב בהפגנתיות
שתבין שאתה כועס
והיא מבינה - שלהיות אתך יעלה לה בהרבה מאוד כעס
היא נפרדת ממך, לא כועסת, כי היא יודעת שהצד הכועס זה אתה
בעבודה כבר כועסים עליך כי אתה כעוס רוב הזמן
מאחורי הגב שלך כבר יש שמועות על פיטורים
וזה מכעיס אותך
זה גם מפחיד אותך
כי הילדות שלך מלאה בדלות ובמאבק לקיום מלא כעס
ואתה אומר לעצמך שעוד מאבק אחד לקיום
ואתה פונה לאלימות, שיכולה ללכת יופי עם הכעס שלך
אתה מסתמם בערבי שישי כדי לא לכעוס
וזה באמת מרגיע לכמה שעות. אתה בוכה לעצמך והוזה
כל הכעסים שלך מקבלים עיסוי מנטלי
הרצפה נמסה והמילים יוצאות ממך בשקט
מבקש סליחה ולוחש חרטה לאישה שנפרדה דרך שפופרת
היא כמעט משתכנעת לחזור
אבל אתה אומר לה שהכעס שלך לא מרשה לך
ואומר לה, לילה טוב
אחרי כל הכעס הזה אתה מחליט לנסות משהו אחר
פשוט לתת לעצמך להיות עצוב ולנסות להבין
שהכעס הורג אותך ולא הטעויות שלך
אתה מחליט לשתוק
ולא לדבר. ממילא כל מילה שלך מכעיסה או כועסת
אני רוצה לקחת רובה
ולירות בכולם
בעשירים
בעניים
בשחורים בלבנים
בעצמי ובך
לירות עד שאבכה ולא אוכל לירות יותר מרוב בכי
אני רוצה לכתוב תסריט על נהג מונית שירות
שעובד על הקו בין עכו לנהריה
ושיש לו בזמן העבודה את כל המחשבות שלי
על סרטים של טוד סולונדז
ועל השירים של לו ריד
ועל הספרים של אורסון סקוט
אני רוצה שהנהג הזה יהיה האיש הכי פשוט והכי יפה שיש
אני רוצה שהוא ישמע מוזיקה אלקטרונית של נוטוויסט במונית
וישוחח עם הנוסעים על למה הוא לא הולך לאוניברסיטה
אני רוצה להיות נהג המונית הזה אבל עם המחשבות שלי והנפש שלי
אני רוצה להביא את היופי שלו ואת העצמה שלו ואת החיים שלו כמו
שהם חיים בתוכי ובתוכו
אבל אולי אני סתם פנטזיונר
אני רוצה שיהיה לו אומץ לדבר לשוטרים בתובנות של אדם
שהבין שמשטרה זה משהו רע
ושמדינה זה משהו נוראי
אני רוצה שהוא ידבר עם הנוסעים שלו על גניבה ממקום העבודה
כדרך חיים
אני רוצה משהו אחר ממה שיש לי כרגע
אני רוצה להיות מסוגל להרגיש רעב ולהתאפק
אני ואני ואני
יותר מדי זמן פנוי יש לי
אני רואה פורנו עם ג'נה ג'יימיסון
(היא משתתפת, זה לא שאני יושב אתה אצלי על הספה)
זה הסרט הראשון שלה - כשהייתה בת 19
היא הצטלמה עם רנדי ווסט
ועם עוד אחת שכרגע שכחתי איך קוראים לה
אני רק זוכר שהיא נורא נהנתה
והוציאה אנחות קורעות לב
בכל אופן אני יושב וצופה ונוגע בעצמי
ועוצם את העיניים
ומכל הדמויות שאני יכול לפנטז עליהן בעולם
מכל הדמויות
אני מדמיין את צ'ה גווארה
מרביץ לי עם הכומתה שלו וצועק לי
סיימפרה ! סיימפרה !
אוננות רדיקלית
אני שומע את טליה צדק (היא נהדרת חפשו באינטרנט)
סיימתי לשוחח עם אחי הצעיר (לא יהודה)
התחלנו מדברים קטנים
איך בעבודה ואיך עם החיים
והמשכנו לדברים כבדים
התמכרויות וסמים ואחיזה לופתת בסכסוך הישן בינינו
כבר פחדתי שהנה אנחנו שוב דוקרים אחד את השני
כמו שעשינו מגיל אפס עד לפני חודש וחצי
אבל פתאום היינו מסוגלים למשהו אחר
ולא נזקקנו לדפוסים הישנים של כעס ושיפוט
וכל זה למרות ואף על פי ובגלל
ששנינו כנראה בדיכאון (הוא מאובחן, אני מסרב להיבדק)
סיימנו באופטימיות זהירה
ולא יכולתי להימנע מלחשוב
שכל זה מתוכנן
ההתבגרות שלנו וההתבשלות שלנו עד שנשלים
ונכפר על הכול
שנינו איבדנו את אבא כשהיינו פעוטות
כמו בספר של אגוטה
וזה מספיק כדי לגרום לנו
לשנוא אחד את השני לעוד כמה שנים לפחות
קחי את הרובה
קחי אותו
פחדנית אחת
ידעתי שלא תיקחי
קחי את המחבת
קחי אותה
תרביצי לי
פחדנית אחת
ידעתי שלא תוכלי
קחי את הדברים שלך
לכי מכאן
פחדנית אחת
ידעתי שלא תלכי
(אני כבר הלכתי, אתה מדבר לעצמך)
אני רוצה שתרחמי עליי
כמו בסרט של טוד סולונדז
אבל שלא תפסיקי אף פעם
רחמי עליי תמיד | 