יושבת ומנסה להקשיב
המורה מסביר על קשרים
ואני לא מצליחה
להתרכז...
מפסיקה לנסות מביטה סביב
הרובוטים כולם יודעים
ואני לא מצליחה
להתמקד...
זה כמו לשבת בארץ זרה
זה כמו לחשוב שכלום לא קרה
ואתה נעלמת די מזמן
נעלמת מהר מידיי
אני שואלת שאלה די טיפשית
וצחוקם חורק כמו מכונית
מסתכל בי עם דמעה מזוייפת
ומודיע שהגיע הזמן בשבילו ללכת...
ואומר שהגיע הזמן בשבילי ללכת...
זה כמו לשבת בארץ זרה
זה כמו לחשוב שכלום לא קרה
ואתה נעלמת די מזמן
נעלמת מהר מידיי
מאחוריו מגיעה מחויכת הטיפשה
והוא מסמיק אולי מבושה
יד ביד ממני מתרחקים
משאירים אותי מאחור
עם לב שבור לרסיסים | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.