אדוות גלים היית לסערותיי
מזח חרדותיי שהתנפצו אל עצמן
משכן
מזבח תפילותיי כמענה
יתמותי הפקרתי אל חיקך וחמוקייך
כאפון בינות בשר
המית רוח שיבוליי
והיית לי אתנחתא, ושטף
עיוורון מנחם
בך ראיתי עצמי לדעת
ולא יספת לתת בי הבטחה, זנחתני בעשבים
לרעות עצמי לדעת
בין שוטים
בעבור לו רגע,
אחפוץ לקפוץ מגדל חסכיי
בעבור רגעיים,
עוד אכיר ערכך בקודש ייסוריי
ובשלישית,
ניחא, עוד תתפוס אחרת מקומך.
-- מרץ 2006 -- |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.