מחכים עד אין ספור וחוזרים לאחור
שוב זריחה שוב שקיעה ושוב אותה תהייה
לא אסור לא מותר -הכול נגמר מיותר
ואתה רק הינך מסתכל במראה מבין את הסוף -ונושם לרווחה
וכולם מצפים וכולם מקווים ואתה כבר גמור ולך לא כואב בפנים
רק עצבות וייאוש והגוף התשוש
לא מכיר כבר מגע ובין הסדינים,חברים ישנים מחזקים את היד
ואתה, כן אתה כבר לא לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.