יעל רותם / ניפוץ מחשבתי |
בשולחן
בקיר
ברצפה
אפילו בתקרה, אם אפשר להגיע
רק לא
רק לא
לחשוב על
זה
יותר
רק לא
רק לא
לראות
את העיניים
מוקפות בגבות המורמות בגערה
לרקוע
עד שהרצועות בברכיים יקרעו
לחבוט עד שמפרקי ידי
יישברו
רק כדי לא לשמוע
את קולם.
בעיקר
את קולה
לרוץ שוב ושוב
ולהטיל את כל גופי
אל תוך קיר הבטון המקיף
שהם בנו סביבי כמו עכביש את קוריו
הכולא אותי במחזור החודשי-כמעט
של הטירוף של נפשי הנמצאת, הקיימת,
ושל נפשה המעוותת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|