עומדים מולי החיים כמו שהם,
גם היא עומדת מולי ולא מבינה.
פגועה מבית רע, פגועה מהגורל
כואב תמיד בלב, כואב וזה חבל.
אך יש בה כח ותמיד ממשיכה היא לנסות
אבל תמיד אומרת שאין בה כח לשנות.
רואה אותה מולי, מחזיק בידה
מקשיבה למילותי אך היא איננה מבינה.

עומדים מולי החיים כמו שהם לטוב ולרע
גם היא עומדת מולי ולא מבינה.
לפעמים אני שואל מהיכן כל הכוח, כל העצמה.
אל תוותרי אני לוחש לה, כשהעולם נראה אכזר.
אל תוותרי אומר לה, גם אם נראה שאין מחר.
אנשים כל כך רבים אשר אותך לא מבינים
זה לא עושה אותך רעה זה רק עושה אותם שונים.
רואה אותה מולי, מחזיק בידה
מקשיבה בכל ליבה אך היא איננה מבינה.
את החיים אני אומר לה, כמו שהם לטוב ולרע.
דמעה נוצצת בעיניה, אבל אינה מבינה...