אכן, אהבתי את עמי מאד
עד מאד אהבתי
וגם עתה זוכר אני
את עמי כעצמי אהבתי
ואולי אף יותר מזאת
אך מה רע ומה מפתיע היה לי בלבי
כאשר גיליתי לי לפתע שעמי עצמו אינו אוהב
שנאה עצמית רבה היתה בו, כזו הגובלת בטירוף
אט אט תאוצה צברה לה והחלה גם אותי לסחוף
כובשים אנחנו
רוצחים אנחנו
מה עושים אנו לזקנים, נשים וטף
כלום לא פשענו
כלום לא עברנו את הסף
אוטמים בתים אנחנו
יורים בלי הרף כדורים
שולטים ואטומים אנחנו
הורסים שטחים שלמים
הורסים שטחים שלמים אנחנו
הורסים, שורפים, מתעללים
הורסים שטחים שלמים אנחנו
הורסים ולא מוסרים
וכך עמי זעק לו וזעם לו
זעם ללא הפסק
ולחץ לו ורדף לו
וכוחו רק הלך והתחזק
עד שלבסוף הקיף אותי מכל צדדיי
והכה בי בפניי
וקצץ לי שתי ידיי
וכיווץ לי ראותיי
ועקר לי נשמתי
וגזל ממני את עצמי
והמשיך לו בשלו
עד שלא נותר בי עוד כוח בשבילו
ואז בלית ברירה, נכנעתי
בלית ברירה, הסכמתי
בלית ברירה, שיתפתי פעולה
גדול היה הפחד
עצום היה הוא המורא
כה חזק וכה איתן היה הוא
עד שנכנעתי והסכמתי לדבר נורא
הודיתי לעמי על שגאל אותי מתמימותי
ועל שהסב תשומת לבי למלוא משמעותה של טפשותי
ולבסוף, במלוא גרוני צרחתי
צודק, צודק אתה עמי
רעים, רעים מאד אנחנו
ורע מכל אני |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.