אל תקרב אליי
אני חוד החנית
בכנותי המתגוננת והמושחזת עד להחריד
אל תדרוך בי
אני שדה מוקשים
של עשרות זכרונות מאיימים
אל תגע בי -
אני פרח מוגן
פן אתפורר לרוח כמו זרעי סבא לבן
הבדידות מכרסמת
ולאט אני מתפרקת
לתוך זרועותיך אתפוצץ
לאלפי רסיסים של כאב
ואולי אז מבין כל ההריסות יצמח לי קצת שקט. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.