אוהד ויצמן / ככוויה |
נגיעותיה ככוויה היו,
נשימותיה החמות
כאש מתלקחת שרפו,
מבט עינה כמקור להט נחשק.
ידיה כשרביט משאלות קסום.
רוקדת היא בשכרון חושים,
נעה סובבת ומסובבת
מושכת, תופסת
רועדת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|