בשעה ויבצבצו זיפי פניך
ותשאלני על האהבות
אניח בפניך את אבניי השחוקות

על האהבה והאישה
והנקישה
על הנחש והתפוח
והרוח

שלוש או ארבע נשים
אהבתן נתונה לך עד יום מותן
ועשויות להקדים מותן
לאהבתן
אלה הן לכל היותר

אמך
שבאת מרחמה

אחותך
שנהגת בילדותך
למשוך בשערה ולצערה
בבגרותך תכאב את כאבך

סבתך האחת
שראתה בך לא פחות ממלאך
בשעה שהית דרדק
ששבר כילד לא פעם אגרטל
ואמרה אין דבר
בסתר הזילה דמעות
על חפץ שהביאה מארץ נכר

סבתך הנוספת
אשר חגה סביבך כחוגת שעונים
מעגלים לספק גחמותיך
הילדותיות

את החמישית
עת תמצא מבין הנשים
כפעימת הלבבות
באמצע החיים
לעיתים חדלה
רעימת אהבתה
מלפעום.