א. פרח / מבט עצוב |
הניבטת בעיניך
מבקעת סדקים בנשמתי
הכאב הזה
המהול במילותיך
צובט בחוזקה את ליבי
הדמעה הזו
הזולגת מעיניך
ניגרת כנהר אל יומי
לו יכולתי
להגיע עד אליך
היה מתגשם חלומי.
העצבות הזו
ודאי היתה חולפת
וחיוך היה צף על פניך
כמו ברבור לבן
על נהר תכלת
הכאב היה פג מעיניך
רק דמעה של פז
היתה מנצנצת
כמו כוכב זוהר בלחייך
לו יכולתי לרגע
לאסוף את השקט
ולטמון אותו בכיסיך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|