ש. אפרת / פונדקאית |
מצפים ממך לטרוף את השמש מבלי להשתגע --
מראות מסנוורות, מולן את נמסה,
מבשילה ברחם עגלגל.
מצפים ממך לכתוב כל-כך יפה,
להוליד חתיכות כאב טבולות יזע ודם.
בידך חצי כדור ש
אי אפשר להירדם מרוב אור (ותחושות אשמה)
גם בגשם לא מצפים ממך לשתוק, לא להיות.
מצפים ממך לטפח את פרי בטנך, לזרוח,
לבעור יומם וליל.
נושפים דרכך חלילים
נגיעות בקפלים פנימיים.
את מתרגשת ורומסת בעיטות העוברים
בחיוך נימוסי.
מצפים ממך לתת מבלי להתגעגע.
כשהשמש שבך שוקעת
עוזבים אותך לבד.
(עוברים=ubarim)
ביום של ליקוי חמה - 29 מרץ 2006
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|