|
אני לא בוכה כשאני כותבת.
היד שלי יציבה.
בעין יבשה ובזרוע נטויה
ייחרט ליבי אל הדף.
זו לא פארסה.
זו לא טרגדיה.
סתם נערה מתבגרת.
סתם מערכות יחסים משפילות.
רק לילות לבנים, איפור מרוח.
לא בכי, רק תשישות.
זה לא דוחה.
זו רק התבגרות. |
|
|
האם ישנה חברת
משחקים שצריכה
שאני אבדוק את
איכות משחקיה
במשך 24 שעות?
רק אלוהים יעשה,
רק אלוהים...
אני, בוכה, כי
אין כזה דבר
"עבודה טובה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.