[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אנה לי ג'ולייט
/
חדר תיאטרון

פעם היינו שוכבים בחדר התיאטרון שבבית הספר.
הייתי מדליקה אור אדום שהיה מכוון לבמה הקטנה וגוררת ספה לבמה.
הייתי מדליקה מוזיקה בווליום נמוך מאוד, שנשמעה יותר כמו רחש,
ונועלת אחרינו את הדלת.
אתה היית דוחף אותי על הספה ומוריד ממני את השמלה הלבנה
חדשה-ישנה שלי, ואני הייתי פותחת לך את המכנסיים.

פעם הייתי נושכת אותך בבטן, והיית צורח שזה כואב.
אבל לא הייתי מפסיקה לנשוך, ולא הייתי נרגעת עד שהייתי רואה
דם.

אחרי שהיינו גומרים, היית מתנשף ולוחש שאתה אוהב אותי הכי
שבעולם. שאתה מוכן לעשות הכל בשבילי.
אבל אחרי שהייתי קמה מהספה ולובשת את השמלה והתחתונים בחזרה,
היית חוזר לחברה שלך, שתמיד חיכתה לך בכיתה של פיזיקה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתה יורד או
מה?







האשה מאחורי
במדרגות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/4/06 14:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנה לי ג'ולייט

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה