|
האיש הראשון שלי
שנגע בי עמוק
והאיר בי את החושך
שעטף אותי.
הגבר הראשון שלי
שהעיר את החיה המתה שלי
שהייתה צמאה לאהבה
ושתתה לרוויה.
האדון הראשון שלי
שקיבל אותי בתשוקה
נגע לי בלב
ויישאר שם לנצח.
האדם הראשון שלי
שהמית את שפתיי
העניק לי רגש
ונשאר כה מרוחק.
הגבר הנשוי הראשון שלי
שהמית את נפשי
אימץ אותי אל זרועותיו
וגרם לי לנבול. |
|
|
מושב לצים? לא
מכירה.
ליד מה זה?
לא אני גם לא
מכירה
מושב בטיחות
לרכב.
אני קיבוצניקית.
לא
מכירה מושבים.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.