אני מושגע
צועק ברחוב
אתם משיבים
פסיכופט,סיכזופרן
פראנואיד
ומה לא

קוראים לי בשמות
אתם בעלי חיי היום יום
אתם הנורמלים
שיגעוני עליכם מוטל
ודמי בראשכם

עיזבוני במנוחה
תנו לחיות
ולמה תקראו לי משוגע
אנני מפלצת
רצוני לחיות כמותכם

מסתכלים עלי
עובר ברחוב
מצביעים או צחוקים
אני מתבייש

חשכה עלי נופלת
אט אט הפחד משתלט
איתו עולה השיגעון
המחלחל
טיפה טיפה לראשי

סופי, בהתפרצות ואישפוז
הרופאים באים עם מונחים
מילים מסובחות
חסרות משמעות
לשלוותא אותי מכניסים
מטופל עם מספר


זהו גורל המשוגע,
כה נכון
כה אכזר