שלווה בת אשוח / ליצן |
באולם האפל הטובל בדממה,
הליצן הקטן שר על תום האהבה.
וקולו הנוגה רק בקושי נשמע
בדמעות הזולגות מנפשו הפגומה.
בדמעות הזולגות מנפשו הפגומה
אין הוא יכול להאיר הבמה
בחיוך הזוהר, במילה היפה...
כשהיה כה עליז בימי השמחה...
כשהיה כה עליז בימי השמחה...
אך שכח הששון כשיצא לבמה.
אין חיים בשירו שבקושי נשמע
באולם האפל הטובל בדממה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|