ארין רז / זיכרון ברור |
את ידיו הגדולות, נוגעות בגופי בעדינות
הכיצד אשכח?
את ברק עיניו, מחייך אליי במתיקות
הכיצד אשכח?
את התנשפויותיו בחמש לפנות בוקר, כשאין שמש ויש שמש
הכיצד אשכח?
את ההשפלה, הכאב, התסכול והמרירות שגרם לי
הכיצד אשכח?
את ההחלמה הארוכה שמחטיה הסטריליות עדיין חלק ממני
הכל אפור, שחור, אך יש גוונים צבעוניים קמעה
והם נוגעים, מחייכים, נושמים יחדיו איתי
ולא משפילים או מכאיבים לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|