נניח שאתה בן אדם רגיל. בן אדם עם עבודה, ומשפחה וחברים. בן
אדם שנחשב אפילו לבן אדם מצליח. נניח שלמדת וסיימת בהצלחה הכל.
תיכון, פסיכומטרי, אוניברסיטה.
נניח שתמיד היו לך חברים. בן אדם של חברים. של חבר'ה. תמיד
היית מוקף באנשים. תמיד הזמינו אותך למסיבות. תמיד בחרו אותך
בשיעורי התעמלות. אף פעם לא נשארת בצד. בצבא תמיד היית עם עוד
אנשים, גם כשהיית יוצא הביתה. נניח שהיית אפילו בסיירת. או סתם
בצנחנים. וכשיצאת הביתה, כל הבנות בשכונה היו מסתכלות עליך
בהערצה. נניח שאחד החברים שלך מהפלוגה נהרג באיזה מבצע. ונניח
שאתם, כל הפלוגה, בקשר עדיין עם ההורים שלו, ובכל שנה כולם
מגיעים לאזכרה. אין אחד שמפספס.
ונניח שגם היום אתם שומרים על קשר בינכם, ומתראים פעם בחודש או
חודשיים. לפעמים רק אתם ולפעמים גם עם הנשים והילדים.
נניח שיש לך אישה שאוהבת אותך מאד. וגם אתה אוהב אותה. מאד
מאד. אתם מכירים כבר מהשנה השניה באוניברסיטה. היא לא למדה
איתך, אבל חבר משותף הכיר בינכם באחת ההפסקות בקפיטריה. נניח
שהיא חכמה ומצחיקה ויפה וסקסית. היא מתה עליך ומאד מעריכה אותך
ויש לה מקום בשבילך תמיד. נניח שהיא יודעת להרגיש אותך גם
כשעצוב לך וקשה לך. נניח שהיא לא כמו נשים אחרות. היא יודעת
באמת להבין אותך, ולהיות שם כשצריך ולתת לך מרחב כשאתה צריך.
נניח שגם אתה מאד מבין אותה ויודע ומרגיש שהיא ואתה מתאימים
בול אחד לשניה. אפילו הסקס טוב, אחרי כל השנים שעברו. לא תמיד,
וכבר לא באותה תדירות, אבל יחסית למה שמספרים החברים שלך, באמת
אין לך מה להתלונן.
נניח שיש לך שני ילדים. או שלושה. שני בנים ובת. או שאולי שתי
בנות ובן. או רק בן ובת. או שתי בנות. נניח. זה לא מאד חשוב.
חשוב שאתה אוהב אותם. והם אוהבים אותך. לפעמים הם מעצבנים,
לפעמים הם לא נותנים לך לישון. לפעמים הם מפריעים לפרטיות שלך
ושל אשתך. אבל אתה יודע שככה זה ילדים. אתה מתמוגג בכל פעם
שהקטן לומד מילה חדשה ומנסה אותה בלשון פעוטה עם עיוותים קטנים
של ילדים. ובכל פעם שאתה רואה איך הבן הבכור שלך גדל עוד קצת,
הלב שלך מחסיר פעימה, ואתה מתפלל שהוא לא יגדל מהר מדי.
נניח שהיתה לך ילדות רגילה. הורים שעבדו ואהבו אתכם. נניח
שההורים שלך לא תמיד אהבו אחד את השני, אבל הם התנהגו כמו כל
ההורים של החברים שלך. שום דבר יוצא דופן. נניח שלא חווית שום
אירוע מיוחד בילדות שלך. נניח שאפילו סבא וסבתא שלך שבארץ
עדיין חיים, ואלה מחו"ל כבר מתו אמנם, אבל אף פעם לא הכרת אותם
יותר מדי והתראיתם רק פעם בשנתיים.
נניח שיש לך קשר טוב עם ההורים שלך. ועם שני האחים שלך גם.
נפגשים כמעט כל שבת שלישית. אח אחד שלך גר ממש לידך, ואתם
רואים ביחד משחקי כדורסל בטלויזיה. וגם ליגה אנגלית. כדורגל
כמובן. נניח שאתה לא אוהד כדורגל ישראלי. הוא כן.
נניח שכל ערב לפני שאתה הולך לישון אתה רוצה נורא למות. לא מאד
אכפת לך איך. אולי ביריה מאקדח. אולי בקפיצה מהגג. ואז אתה
נרדם וחולם חלומות. נניח שלפעמים יש לך חלומות טובים ונניח
שלפעמים יש לך גם סיוטים. לפעמים אפילו דברים שחוזרים לך
מהצבא. או מתקופות אחרות.
נניח שיש לך חים לא רעים. ואתה אפילו עובד במקצוע נחשב. נניח
שאתה מהנדס. או ביוכימאי. אולי בכלל אתה עורך דין. אבל כזה
שאכפת לו מאנשים. נניח שאתה מרוויח יפה. יפה מספיק בשביל
שתוכלו להחזיק מטפלת ועוזרת בית שבאה כל שבוע. נניח שגם אשתך
מרוויחה לא רע, אבל לא כמוך.
נניח שבעבודה הצוות שלך מחבב אותך. חוץ מאחד שאתם לא ממש
סובלים אחד את השני. אבל זה לא מפריע לעבודה השוטפת. נניח שאתם
אף פעם לא הולכים לאכול יחד צהרים. אבל זה לא כזה עניין, כי גם
האחרים לא ממש אוהבים אותו. נניח שהבטיחו לך קידום בעוד שנה.
לא משהו גדול, אבל תוספת יפה למשכורת. אתה חולם לקנות ג'יפ
אחרי שתקבל את הקידום. אתה יודע שזה לא יהיה ג'יפ חדש, אבל גם
יד שניה זה בסדר, בתור התחלה בשביל בחור בן 35, עם אישה
וילדים.
נניח שבכל בוקר בשעה שש וחצי, כשהשעון המעורר מצלצל, אתה לוקח
לך כמה דקות לפני שאתה קם ומתקלח, ומדמיין לעצמך איך זה למות.
נניח שאתה אפילו מדמיין איך זה לקפוץ מבניין ולהתרסק על
האספלט. נניח שברגעים האלה אתה מרגיש ריקנות נוראית. נניח שזה
עובר תוך כמה דקות, ואתה קם ומתקלח. נניח שבמקלחת קורה שאתה
מדמיין לעצמך שאתה יורה לעצמך בראש, ואתה מרגיש כדור 9 מ"מ,
ואולי 7.62 מפלח לך את הראש. נניח שברגעים האלה אתה מצטער שאין
לך אקדח.
נניח שבדרך לעבודה אתה עוצר בארקפה ולוקח קפה לדרך. נניח
שלפעמים, כששום דבר לא דחוף, אתה מרשה לעצמך לשבת ולקרוא עיתון
של בוקר ולהסתכל על האנשים ממהרים למשרדים. נניח שאז אתה בוחר
לשבת בחוץ, אם מזג האוויר נעים, ולהסתכל על הפיקוסים של שדרות
רוטשילד ועל כל הבניינים החדשים והישנים שמסביב. נניח שאז אתה
אפילו מרשה לעצמך סיגריה אחת. אולי אפילו שתיים. נניח שאחרי
שאתה מסיים את הקפה, אתה הולך לעבודה רגוע יותר, אבל בוחן גגות
של בניינים, מתוך הרגל יותר מאשר באופן מודע.
נניח שאתה אוהב סרטים צרפתיים ודרום אמריקאים ונניח שאתה ואשתך
הולכים לפחות פעם בשבוע לסינמטק. נניח גם שאתם מאד נאורים, ויש
לכם זוג חברים הומואים, והם בכלל לא מאיימים עליך ועל המיניות
שלך. נניח שאתה מאד גאה בעצמך, שאתה לא גבר סטריאוטיפי.
נניח שפעם קרה ששכבת עם מישהי שלא היתה אשתך. זה היה מקרה חולף
ויחיד. נניח שאתה שמח שלא התפתח מזה שום דבר ונניח שאתה גם
מספר לעצמך שזה לא ממש בגידה, שזה היה חד פעמי ושזה יכול לקרות
לכל גבר. נניח שסיפרת את זה לחבר הכי טוב שלך, והוא עודד אותך
ואמר לך שזה ממש בסדר, והכי חשוב רק שאשתך לא תגלה.
נניח שבזמן האחרון אתה מרגיש שאתה לא מצליח יותר לקום בבוקר.
אתה מרגיש עייפות ותשישות בכל הגוף. נניח שחשבת שאולי הבעיה
היא חוסר פעילות גופנית. נניח שחזרת לרוץ, כמו פעם, ואתה רץ
פעמיים בשבוע לאורך הטיילת. ואחר כך אתה עושה כפיפות בטן
ושכיבות סמיכה. נניח שהחלטת אפילו להצטרף למישהו מהעבודה וללכת
למכון כושר.
נניח שזה לא עזר, ועדיין קשה לך לקום בבוקר.
נניח שלפעמים כבר קשה לך עם הילדים. בעיקר כשאשתך חוזרת מאוחר.
נניח שהיא חוזרת מאוחר כי גם היא התחילה להתעמל. או שאולי היא
הולכת לשיעור יוגה. או פילאטיס. או חוגים אחרים של נשים, שאתה
לא ממש מבין בהם, אבל אתה מקפיד להקשיב ולהשמע מתעניין.
נניח שאתה מדמיין את הדם זורם ממך כשאתה מתקלח אחרי הריצה.
נניח שכשאתה רץ. אתה מרגיש שבקלות היית יכול לסטות מהמסלול
ולרוץ לתוך הים. נניח שפעם אפילו חלצת נעלים ונכנסת למים באחד
מבקרי החורף האפרוריים. נניח שנעצרת כשהמים הגיעו לך לברכיים.
נניח שחזרת הביתה והחלטת שמים זה לא בשבילך.
נניח שאתה מפתיע את אשתך ומזמין כרטיסי טיסה לאמסטרדם. שניכם
אוהבים את אמסטרדם. כבר עשיתם באמסטרדם ילד או שניים, בחדרים
שמשקיפים על תעלות וגשרים. נניח שאתה מזמין את ההורים של אשתך
לשמור על הילדים ומדבר עם הבוס של אשתך. נניח שזו הפתעה סתם,
אפילו לא לכבוד יום הנישואין שלכם. נניח שיום קודם אתה נוסע
צפונה, או אולי דרומה, ומתאפק לא להסיט את ההגה ולא לנסוע הישר
לתוך הסלע שניצב ליד הכביש, או אולי להתהפך במהירות לתוך תעלה.
נניח שאתה חושב שאולי עדיף לנסוע בשביל זה לרמת הגולן ושם
לסטות מהכביש מאיזה צוק או שבסיבובים מראש פינה לצפת. נניח
שאתה חושב שעדיף לעשות את זה במקום שלא ימצאו אותך ולא יספיקו
להציל אותך. נניח שאתה חושב שעדיף באמת שזה יראה כמו תאונת
דרכים, כדי שאשתך והילדים יקבלו את הפיצויים. אתה יודע
שהפיצויים מתאונת דרכים יעזרו להם מאד.
נניח שאתה חוזר הביתה ומספר לאשתך שמחר נוסעים לחו"ל, אבל לא
מספר לה לאן, רק אומר שזה לאירופה. נניח שהיא מתרגשת ועולצת
וקצת נלחצת ממה יהיה עם הילדים. אתה מרגיע אותה ומספר לה שהכל
כבר מאורגן. נניח שאתם אורזים יחד והולכים לישון חבוקים. נניח
שגם הלילה אתה נרדם עם מחשבות על קפיצה מצוק. נניח שאתה נזכר
בנחל סער ואולי במצוק של נחל דרגות ונחל שלם. נניח שאתה חושב
שאפשר גם לארגן שם משהו. נניח שאתה נרדם וחולם על טיפות גשם
באמסטרדם ועל ההיא ששכבת איתה שהיא לא אשתך. נניח שבחלום אתה
מנסה להזכר איך קוראים לה ולא מצליח.
נניח שאתה מתעורר באמצע הלילה, צמא וקם להביא מים מהמטבח. בדרך
אתה נכנס להציץ על הילדים והלב שלך מתמלא באושר ובעצב גדולים
מאד. נניח שאתה ניגש לספה בסלון ושם אתה בוכה כמו שלא בכית אף
פעם. אתה בוכה בשקט, כדי שאשתך לא תתעורר ואחר כך אתה חוזר
למיטה ומחבק אותה. נניח שאתה לא מצליח להרדם עד הבוקר.
נניח שבבוקר אתה מרגיש קצת יותר טוב אבל עדיין במקלחת אתה רוצה
למות. נניח שהמחשבה עוברת כשאתה מתנגב ואשתך נכנסת ערומה
למקלחת. נניח שאתם עושים סקס מהיר ורק מהמחשבה על אמסטרדם בא
לך עוד.
נניח שאמסטרדם נהדרת כרגיל. אפילו שידרגו לכם את החדר לסוויטה,
בלי שביקשתם. נניח שאתם הולכים לאינדונזית שאתם אוהבים
ברמברנדט פליין וכרגיל האוכל שלהם מצויין ואפילו המלצר לא
התחלף. נניח שאתם נהנים לשוטט בין חנויות המין שפרושות בין
הדאם לתחנת הרכבת, ואתם אפילו קונים לכם כמה דברים. נניח שאתם
מנסים את כל מה שקניתם עוד באותו הערב ואתה מרגיש את האושר
מפעם בך. נניח שאשתך לוחשת לך באוזן, רגע לפני שאתה נרדם, כמה
שהיא אוהבת אותך.
נניח שאתה חולם שדורסת אותך חשמלית הולנדית. קו חמש למשל, או
שלוש.
נניח שלמחרת אתם הולכים לקופישופ ומתמסטלים קצת. נניח שכמו
תמיד, אתה מקווה שזה לא יפגע בסיווג הבטחוני שלך, ושלא ישאלו
אותך שאלות בעניין בתחקיר התלת שנתי שעושים לך מהצבא. או
מהעבודה. נניח שאחר כך אתם אוכלים ערימת פנקייקס הולנדים
והולכים לישון קצת ובערב יוצאים להופעה. או שסתם להסתובב.
נניח שאתם מצטערים שנגמרה החופשה הקצרה, אבל אתם מתגעגעים כבר
לילדים. נניח שאתם חוזרים הביתה באמצע הלילה ומפזרים את המתנות
שקניתם לילדים בכל רחבי הבית, עם פתקים שהגדולה יודעת כבר
לקרוא, מכינים להם הפתעה. נניח שבבוקר הילדים מעירים אתכם
בקפיצות על המיטה. הקטן מחזיק את המשאית שקניתם לו והגדולה את
הסט החדש של ברבי. נניח שאתם מאד מאושרים. נניח שתוך כדי
שהאושר הגדול הזה, אתה חושב על לולאת חנק שהיתה יכולה לגמור את
זה במהירות וללא כאב, ואתה תוהה אם תצליח להכין לעצמך לולאה
שכזו. נניח שאתה מסלק את המחשבה מהראש ומתרכז בילדים ובכמה
שאתה אוהב אותם.
נניח שעוברים כמה שבועות ואמא שלך מתקשרת. היא בוכה בטלפון
ומספרת לך שאבא שלך חולה. נניח שמתחילה תקופה לא קלה וארוכה,
בסופה אבא שלך ימות מסרטן. או שאולי מהתקף לב. נניח שאמא שלך
תקח את זה בהתחלה מאד קשה, אבל כעבור שנה או שנתיים היא תתאושש
ותחליט שהיא לא מוותרת על החיים. נניח שהילדים שלך יגדלו
והגדול כבר יהיה בכיתה ב'. אולי זו בכלל גדולה, ולא גדול. נניח
שתהיה חגיגה של הכיתה. אולי מסיבת חנוכה. ואולי זו בכלל תהיה
מסיבת סוף שנה. הזמן עובר מהר.
נניח שהקטן כבר בגן חובה ונניח שאשתך מספרת לך שנורא בא לה עוד
ילד. נניח שאתה עדיין קם כל בוקר ורוצה למות. אתה  רוצה למות
גם כשאתה הולך לישון.
נניח שאתה לא מבין מה קורה לך, אבל אתה יודעת שעדיף לא לספר
לאף אחד מה עובר לך בראש. בטח לא לאשתך.
נניח שאתה מגדיל את ביטוח החיים שלך. נניח שאתה בודק מה תקופת
האכשרה למקרה של התאבדות. רשום בפוליסה שמדובר בשנה. נניח שאתה
מקפיד לזכור את התאריך.
נניח שעובר חודש או חודשיים. נניח שנקעת את הרגל במשחק כדורסל
עם החבר'ה. הנקע משבית אותך ומונע ממך לרוץ. נניח שזה נותן לך
אפשרות לישון עד שעה יותר מאוחרת. נהיה לך קשה עוד יותר לקום
בבוקר.
נניח שאשתך בהריון, ונניח שיש לכם עוד בן אצלה בבטן שהולכת
וגדלה. נניח שהיא יולדת בלידה טבעית שעוברת ללא בעיות ואתם מאד
מאושרים. נניח שאתם עושים ברית בחוג המשפחה בלבד. אתה מסתכל על
המשפחה שלך והלב שלך מתרחב מגאווה ומשמחה. נניח שאתם נותנים
לבן שנולד שני שמות. אחד על שם אבא שלך. אמא שלך מאד שמחה
ומתרגשת. נניח שהיא הגיעה לברית עם החבר החדש שלה. אתה שמח
בשבילה שהיא לא ויתרה לעצמה על החיים, ובכל זאת, יש לך צביטה
קטנה בלב על המהירות והקלות שהיא מצאה תחליף לאבא שלך.
נניח שלמחרת בבוקר אתה מופתע לגלות שהתעוררת ללא בעיות. נניח
שאתה מתקלח ושר לעצמך תוך כדי. נניח שיש לך פגישה אצל עורך
הדין של החברה שלך. ואולי בעצם אתה עורך דין יש לך פגישה אצל
עורך דין אחר. זה לא משנה. נניח שהפגישה היא בבניין החדש שבנו
ליד גשר מעריב. אף פעם לא היית שם. נניח שאתה מגיע, והאדם שאתה
נפגש איתו שמע שנולד לך בן. הוא מברך אותך בשמחה אמיתית. הוא
שמח בשבילך, ואתה מרגיש את זה ושמח גם כן. נניח שהוא הולך
להזמין לכם קפה, כי המזכירה לא נמצאת בעמדה שלה. נניח שאתה
הולך ומסתכל על הנוף. המשרד שלו בקומה העשרים ואחת והנוף
מרהיב. נניח שאתה מתפלא לראות שהחלון בחדר הישיבות נפתח
במלואו. נניח שאתה חושב לעצמך שזה מאד מסוכן ולא בטיחותי. אתה
חושב לעצמך שזה אירוני שאפשר לתבוע משרד עורכי דין על רשלנות.
נניח שאתה בודק לעצמך, מתוך הרגל, מה התאריך ומגלה שלפני
שבועיים עברה שנה מיום שהגדלת את ביטוח החיים שלך.
נניח שאתה פותח עוד קצת את החלון, והרוח נכנסת ומעיפה את הדפים
מהשולחן. האצבעות שלך מרגישות את חלקלקות הציפוי החיצוני של
הקיר, את הקרירות שבמסגרת האלומיניום של החלון. נניח שאתה נשען
החוצה והאצבעות נטועות במשקוף החלון.