|
ואני יושבת
כל יום מול פסי הרכבת
עוקבת אחר תנועת האנשים
מי נוסע מי חוזר
למי הכרטיסן עוזר
מקשיבה לתקתוקי הפסים
להניח אוזן על הברזל הקר
ולשמוע גלגלים רחוקים.
להבחין בעוד נוסע אבוד נשבר.
לשבת כל יום על הפסים.
אין תחנה סופית,
אין שום יעד ברור
אך הכרטיסים נחטפים,
עכשיו דוכן המכירות סגור.
רכבות משא עוברות
מלאות חציר יבש
אנשים נמלטים החוצה
אדם פצוע זועק לחובש.
להניח אוזן על הברזל הקר
ולשמוע גלגלים רחוקים.
להבחין בעוד נוסע אבוד נשבר.
לשבת כל יום על הפסים. |
|
|
אם יגאל היה
יורה במירי
אלוני הייתם
אומרים לו תודה,
אז הוא רצח את
רבין, ביג
דיל...
תבינו, הוא היה
בלחץ של זמן
האוטובוס חזרה
כמעט הגיע, אמרו
לו שמירי כבר
יורדת, הוא חיכה
חיכה, שוחט ירד,
זוילי ירד, פרס
ירד, ומירי?
כלום!, פתאום
הוא רואה את
רבין ומהעצבים
של לאחר את
האוטובוס הוא
נאלץ...
בסוף לקחו אותו
בהסעה של
המשטרה, אבל
החארות האלו לא
הביאו אותו
הביתה מאז.
עו"ד שמעון
מזרחי, מגן על
לקוח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.