יעלה כהן / עקדה |
את כל חטאי העם,
עברו ועתידו,
את שאהבנו.
ואת האהבה עצמה -
המסיתה ומושכת אל המדבר,
לנדוד שם עם החטאים האסורים, המתוקים,
כשה.
את היותנו חוטאים תמיד -
קח.
ואותו,
שברא אותנו בצלמו -
לחטוא.
וקבץ את כל הנודדים שם,
חסרי מנוחה,
מזה נצח סובבים,
ספוגי חטא.
אמור להם שבאת,
שתם זמנם לשוטט -
עת לעלות לעולה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|