דגי דגול / שדות של שממה |
ואינם מותרים תקווה
על שפת האגם יושב
מחכה לתשובה
בריזה קרירה חודרת לעצמות
ואור ירח מעורפל מאיר
את דרך התחושות האבודות
שלבסוף את דרכם
לבטני הן מוצאות
הכול שקט, מסביבי דממה
מתוך ליבי נשמעת זעקה
כילד אבוד משוטט בתוך החשכה
שדות רחבים של בדידות
באמצע מדבר אי שם בגלות
בתוך נחל אכזב בעונה הגשומה
אני פרח מיובש מת מצמא
בין הקירות מתחרפן
שומע את ליבי פועם
המנסה למלא את החלל
שנוצר
בבור חיי
שלפתע נפער
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|