|
הפסקה לרגע /יניב כהן
אתה לוקח לרגע הפסקה מעצמך
יורד מהרכבת של עמקי נשמתך
אתה בוהה בכוכבים ורואה את דמותך
הירח מחייך לו
מזיל דמעה
אתה לכוד באוטוסטראדה שנוסעת לאיטה
איך הגעת הינה מחפש את עצמך
לשום דבר אין משמעות
לא גם לא לך
אתה בודק שלא רואים אותך
מזיל דמעה
אתה חשבת שהלכת לאיבוד ואין מוצא
בדרך שבחרת לא הייתה לך פירצה
מחפש את הכוון שלך לברוח במנוסה
אל העולם
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא, בנאדם.
-טוב, הלו, מה
נהיית לי רגיש
פתאום? אפשר
לחשוב מה
שאלתי!
אפרוח ורוד
ורגיש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.