העלילה שאני הולך לספר עכשיו, התרחשה בערך לפני כשנתיים. מחקר
קטן שאני וחבר שלי עשינו על הסימנים הבלתי נראים שמשדרים
הגברים והנשים אחד לשני ברגע שישנה משיכה מינימלית, והתעניינות
אחד בשני.

הסימנים והמסרים האלה משודרים ע"י התת מודע, אז אם לדוגמא נשאל
בחורה - מה היא עשתה כרגע? האם שמה לב למה שהיא עשתה כאשר
הסתכלה על הבחור הנאה הזה שנכנס הרגע בדלת, היא לרוב תענה שהיא
לא עשתה כלום, אבל אנחנו יודעים טוב מאוד שהיא עשתה כמה תנועות
כמעט בלתי נראות, כמה מבטים מיוחדים ועוד כמה דברים קטנים שהיא
בעצמה אפילו לא שמה לב אליהם. אם הגברים היו יודעים להבחין
במסרים הקטנים האלה והמאוד חשובים שהנשים משדרות להם, החיים
היו הרבה יותר מעניינים עם הרבה פחות אכזבות... אבל, רוב
הגברים צריכים לעבור שיעור טוב בנושא.

אנחנו התכוננו לצאת לפאב ולראות במו עיניינו איך כל העניין
מתרחש.

אלו היו התוכניות שלי לאותו הערב. לסמן לעצמי את כל מה שאני
אבחין בו, אולי גם לדבר עם כמה אנשים במקום ולשמוע מה יש להם
לומר על זה.

חלק א' - הכניסה

בחרנו בפאב נחמד שאיני מציין את מיקומו או שמו, וזה גם לא
חשוב, כי בכל מקום אחר היה קורה בדיוק אותו הדבר.

אז מאיפה הכל מתחיל? הכל מתחיל מהכניסה. הכניסה שלך פנימה. זה
אחד הרגעים החשובים והמאתגרים ביותר. זה הרגע אולי אפילו החשוב
ביותר של המשחק בו נוצר הרושם הראשוני, הדרך בה אנשים תופסים
אותך בהמשך.

אני נכנס פנימה, מאוד באיטיות, לא ממהר. שום תנועה מיותרת, שום
תנועה חפוזה. רוגע מוחלט. מי שלא יודע, בכל מקום כזה ישנן
קבוצות של בחורות, בחורות בודדות ואפילו כאלו שהגיעו עם מישהו
שמחפשות את הטרף שלהן. גם אם הן באו רק לנוח ולהעביר את הזמן
בנעימים, המטרה תמיד קיימת בתת מודע, וכל בחור שנכנס נבחן אצלן
בקפידה. זה מה שקורה כאשר אני נכנס פנימה. מיד כמה מבטים שכבר
שהבחינו בי מופנים אלי. השאר יבחינו מאוחר יותר. לבחורות מאוד
חשוב לדעת שזיהיתי אותן, אם לא יראו שאני מוכן לאינטרקציה
כלשהי, מיד יורידו אותי מהרשימה. לכן, אני חייב להקדיש תשומת
לב קטנטנה לכל אחת שהסתכלה עלי.

נכנסתי, אני לא רץ לחפש מקום פנוי, אני לא מחפש את המלצריות
שמיד מתחילות להציק בנדיבותן, לא ממהר להגיע למקום כלשהו. אני
פשוט עוצר. עוצר במקום ועובר לאט לאט על כל המבטים שהופנו אלי.
על כל אחת אני עוצר את המבט לשנייה, מחייך לה קלות. בד"כ הן
מייד מסיטות את המבט, אבל אני יודע שלא אספיק לספור עד שלוש
והיא שוב תרים את מבטה אלי, לבדוק אם אני עדיין מסתכל עליה.
הסוד הוא לא להסיט את המבט ראשון, זה יוצר מבוכה קלה בצד השני.
מבוכה שמלווה במין שמחה, שזיהיתי אותה, ששמתי לב שהיא קיימת.

לאחר שכל אחת קיבלה ממני חלקיק של תשומת לב, אני יכול להתיישב
במקום. אני יודע שהן ילוו אותי במבטיהן, עד למקום בו אני
אתיישב, אין סיכוי שהן לא ירשו לעצמן לדעת איפה התיישבתי.
המשחק עומד להמשיך.
אנחנו נכנסים פנימה ומתיישבים בשולחן ליד אחד הקירות.

כשנכנסנו, המקום עדיין לא היה מלא. הגענו די מוקדם, כדי להבטיח
לעצמנו מקום טוב לצפייה. עשינו את ההזמנה שלנו ולאחר כמה דקות
מלצרית חמודה הביאה לנו את השתייה והאוכל. עם הזמן המקום התחיל
להתמלא ואנחנו הפסקנו את השיחה שלנו, כדי להפנות את תשומת
ליבנו למה שקורה מסביב.

אם תעבור עם המבט מקיר אחד לזה שמולו, תמיד יהיו כמה מבטים
שמסתכלים עליך. אני מיד תפסתי שניים ששיחקו איתי על פי כל כללי
מסרים מיניים סמויים.
כללי המשחק פשוטים. רוב הבחורים לא מכירים אותם ולא יודעים
להתייחס אליהם בצורה כלשהי.

אז מה הם כללי המשחק?

ראשית, אתה לעולם לא מסיט את מבטך ראשון. התגובה הטבעית, כאשר
שני המבטים נפגשים, היא להסיט את המבט. לא! רוב הגברים מסיטים
ראשונים, נותנים לבחורות להרגיש שליטה ומיד נפסלים בעיני
הבחורה, אני לעולם לא עושה זאת. תמיד משאיר אותו קצת מעבר לזמן
המקובל. היא תמיד מסיטה את המבט ראשונה. דבר מעניין הוא, שמי
שמסיט את המבט ראשון, הוא גם זה שמרגיש מבוכה. זה שמרגיש
מבוכה, מאבד את כוחו באותו הרגע ומחפש יציאה מהירה מהמצב
ובנוסף לכך מקבל את עליונותו של מי שגרם למבוכתו. אני מעדיף
להיות המביך ולא המובך. אני אוהב כאשר מישהי מסמיקה לידי,
מרגישה מוחמאת ומסיטה מבט. זה יוצר בהן רגש ואני המקור שלו.
נשים מכורות לרגש ומתמכרות למי שמסוגל לרגש אותן בכל ספקטרום
הרגשות. מהרגשות השליליים ועד לחיוביים. כל רגש בהתאם לצורך.

אך בואו נשוב לכללים ונמשיך להבין מה קורה. ישנו עוד כלל אחד
מאוד חשוב. אם היא התעניינה בך, תוך 45 שניות בערך היא תסתכל
עליך שוב, לבדוק האם אתה עדיין מסתכל עליה. ואתה כן תסתכל
עליה! זהו, מהרגע הזה אפשר לומר שהיא שלך. תוך כמה דקות אתה
יכול חופשי לגשת ולדבר אתה, היא תשמח ותשתף פעולה. אם לא תיגש
מיד, היא תמשיך להסתכל עליך מדי פעם במשך הערב. אבל אם לא תעשה
כלום, אתה נפסל. NEXT. אינך מתאים, אין לך ביצים, לא השתמש
באפשרות שקיבלת ממנה. יהיה מישהו אחר שיעשה את העבודה טוב יותר
והיא תקבל אותו כי הוא לא בולם ומשחק במשחק שהיא רוצה לשחק
בו.

אני חייב לעשות הסתייגות קלה ממה שכתבתי עד עכשיו. בחורות
יכולות להימצא במצבים שונים, במצבי רוח שונים ובהתאם לזאת עם
מטרות שונות לאותה שעה, אותו ערב, אותה תקופת חיים. אני מדבר
על אלו, שנמצאות כרגע בחיפוש. שתמיד משאירות אופציה שפתאום
יופיע מישהו. מישהו שיהיה מספיק טוב בשבילה, מרתק, סוחף, נותן
ביטחון. וכאלו הן רוב הבחורות. סוף הסתייגות.

חלק ב' - כל אחד והדרישות שלו

אנחנו יושבים בשולחן שלנו, המקום כבר מלא ועדיין ממשיכים להגיע
אנשים. אנחנו היינו ארבעה. שלושה חברים וותיקים ועוד בחור אחד
חדש, שהכרנו לא מזמן. הוא הצטרף אלינו במיוחד, כדי ללמוד כיצד
לגלות מסרים סמויים ששני המינים משדרים זה לזה. בגלל המוזיקה
שפתאום הפכה לחזקה במיוחד היה צריך להתכופף אחד כלפי השני, כדי
להגיד משהו. אני לא כל כך אוהב מקומות כאלה שצריך לצעוק בהם
כדי שישמעו אותך. הווליום של המוזיקה צריך להיות ברמה סבירה...
נו טוב, כשאני אפתח מקום משלי, אני אדאג לזה.
באיזשהו רגע בשיחה שלנו, עולה הנושא שלכל אחד יש את הסטנדרטים
שלו בבחורות שהוא בוחר. לכל אחד יש את הדרישות המינימליות שלו,
שהוא לא מוכן להסכים לפחות מזה. באיזשהו רגע חבר שלי מצביע עלי
ואומר לחבר החדש שלנו:"הדרישות שלו למשל, מאוד גבוהות. הוא
פשוט מסנן בחורות. תראה הדגמה." ואז והוא מבקש ממני לקום
ולספור כמה בחורות מכל הבחורות שהיו במקום, מושכות אותי
מינית.
אני קם מהכיסא, עושה צעד מהשולחן שיהיה לי נוח לעמוד ומתחיל
לספור. עובר אחת אחת עם המבט ובוחן אותה בקפידה, מנסה להרגיש
איזו הרגשה מתעוררת בי, ברגע שאני מסתכל עליה.
ברגע שהבחורות במקום היו מבחינות במה שאני עושה, ראיתי משהו
מעניין בעינייהן. דבר ראשון, בלבול. מה לעזאזל אני עושה?! איך
אני מרשה לעצמי להסתכל עליה במבט בוחן, אח"כ לעבור לחברה שלה,
אח"כ למישהי אחרת וכן הלאה. דבר נוסף שהיה ביחד עם הבלבול,
הייתה התעניינות. הן לא הבינו מה קורה כאן.
רוב הבחורים במקומות כאלה, לא מבינים כיצד אפשר להוציא מבחורה
אמוציות, שזה אחד הדברים החשובים ביותר אם אתה רוצה לעניין
אותה ולגרום לה להימשך אליך. רובם חיים במוסכמות שהם התרגלו
אליהם. רגילים לדפוסי החיים הקבועים שלהם. דפוסי חיים שלא
נותנים חוויות חדשות למי שנמצא לידם. חבורה של זומבים שהולכים
אחרי הזרם ולא מוכנים לראות קצת מעבר למה שהם התרגלו אליו.
הרוב כאלה. טוב, נראה לי ששוב אני סוטה מהנושא...
כמות המבטים שתפסתי בדקה הזאת, הייתה עצומה. לא זכור לי מקרה
דומה, שהופנו אלי כל כך הרבה מבטי התעניינות. ספרתי קרוב ל-10
בנות שמשכו אותי.
שאר החברים שלי ספרו בסביבות 25-40. כל אחד והרף שלו. מישהו
מוכן להתפשר על פחות איכות, פחות יופי ופחות מיניות שהיא
משדרת. מישהו לא מוכן להתפשר, מעלה את הרף גבוה מאוד. כמובן
שזה רק מבחן ראשוני ועד כמה היא תהיה מעניינת בתור בן אדם, זהו
הדבר שיקבע את ההחלטה הסופית.

חלק ג' - סיום

אני מקבל טלפון ממישהי ויוצא החוצה, כדי לדבר בשקט, ללא כל
הרעש של המקום. כאשר אני חוזר, יוצא לי להתיישב ככה, שכמעט
מולי וקצת באלכסון נמצא שולחן שסביבו יושבות חמש בחורות. חמש
בנות, לבושות עם סגנון ונראות לא רע. חוץ מאחת שישבה בדיוק עם
הגב אלי, כל השאר ישבו או עם הפנים או עם הצד לכיוון שלי.
עוד אתגר בשבילי. לקבל מכל אחת מהן, חוץ מזאת שיושבת עם הגב
אלי, סמ"ס (סימנים מיניים סמויים) או במילים פשוטות, לגרום להן
להתעניין בי בעזרת משחק המבטים.
איך לגרום למישהי שרואה אותך בזווית העין להסתכל לתוך עיניך?
טריק פשוט.
נשים רגילות שכאשר גבר בוהה בהן ואז הן מסתכלות עליו
בפתאומיות, הוא מסיט את מבטו. הן מרגישות ניצחון קטן, מרגישות
שהוא מתעניין בהן, אבל ביחד עם זאת לא מוכן לקחת את האתגר.
בגלל זה נבוך ומסיט את מבטו, כאשר היא תופסת אותו מסתכל עליה.
בגלל האהבה שלי לסבך כל דבר ולהפוך אותו ליותר מעניין, לא היה
מספיק בשבילי רק להסתכל עליהן כדי שהן יבחינו זאת ויסתכלו עלי
חזרה, אלא היה חשוב לי גם לצאת מנצח בסיטואציה הזאת. ז"א לתפוס
אותן מתעניינות בי, לפני שאני מראה סימני עניין כלשהם כלפיהן.
והנה בא הטריק.
אני בוחר אחת מהן. מסתכל לכיוון עינייה, אבל לא ישר לתוך
עינייה, אלא כמה סנטימטרים הצידה, על משהו שנמצא מאחוריה למשל.
כך שכיוון המבט שלי עובר קרוב מאוד לעינייה אבל הוא מכוון
למקום אחר. היא מרגישה כאילו אני מסתכל עליה, מסתכלת עלי חזרה,
לתוך עיניי. ברגע הזה אני מסיט את המבט שלי את אותו מסבר בודד
של סנטימטרים ועכשיו מסתכל בדיוק לתוך עיניה. רק עכשיו היא
קולטת שלא הסתכלתי עליה קודם ועכשיו, אחרי שהיא הסתכלה עלי
ראשונה ואני זיהיתי זאת, אני גם מסתכל עליה. כאן חשוב לא להסיט
את המבט ראשון בשום פנים ואופן. לתת לה לעשות את זה. היא קצת
תסמיק, זה מצויין. תפסו אותה מראה התעניינות ראשונה. תוך 20
שניות בערך היא תסתכל עלי שוב, אני כבר יודע את זה. היא רואה
שאני עדיין מסתכל עליה והיא נאלצת שוב להסיט את מבטה.
אפשר לחזור על המשחק. הדבר הזה מטריף את הבנות, גורם להן
לבלבול, זה ענק.
אני מבצע את כל התרגיל עם כל אחת בשולחן ההוא, כאשר הדבר מבלבל
אותן עוד יותר, כאשר הן מזהות שאני עובר אותן אחת אחת ומשחק את
משחק המבטים. כאשר אחת מהן מזהה שאני עושה את זה עם החברה שלה,
היא מרגישה שאיבדה אותי. ביניהן מתחילה מין מלחמה על תשומת הלב
שלי. כל העסק הזה נמשך בסביבות 5 דקות ונתן לי מטען אדיר של
אמוציות. הייתי צריך לגשת לשולחן ולהודות לכל הבנות :)