שיר-לי יונגבלוד / לדעוך |
כמו להבת נר ברוח
העור הופך לשכבה מאובנת
כמו טיפות שעווה
הנקרשות על מצע של קרח
והמים הנשרפים תחתיהן -
דמעות
ראו זה פלא!
להבתי הבוערת,
מאכלת את גופי
ואיני כבה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|