על כבשה הנמצאת בתוך עדר שצועד בכיוון ברור שהחליטה לחזור
לאחור מופעל באופן מיידי כוח נגדי, שרק ילך ויגדל. ואפילו אם
הסתובבה בסך הכול על-מנת לחזק את רגלי תינוקה ולקדמו הלאה, ללא
רצון אישי, בסופו של דבר היא תידחף ותירמס לעפר, תחנק ותחבט
תחת אלפי רגליים, שלחלקן אולי היא אף יכולה לצרף שמות, בכוונה
ובלי כוונה.
כבשה הנמצאת בתוך העדר ושואפת להתבודד, תלך תשעים מעלות ותחצה
את העדר לרוחבו. בצורה כזאת היא פגיעה יותר, שכן היא מפנה את
כל גופה ישירות לזרם, אך לפחות זמן. אם תשרוד את המסע
הקצר-ארוך הזה, הצלקות ישללו ממנה כל רצון לחזור, ולבסוף תעלם
מהזיכרון של כולם, גם של עצמה.
על כבשה הנמצאת מראש בשולי העדר ומחליטה לחזור לאחור לא חלים
כוחות בכלל, פרט למודעות עצמית. בהליכתה בכיוון הנגדי היא
חולפת על פני השוליים של הזרם, ואף מעוררת את אותה מודעות אצל
אחרים, ולו רק בכך שהיא הולכת בכיוון הנגדי. הכבשים אשר עמוק
בפנים, גם לו רצו, לא יצליחו להגיע אליה; לרוב אין הם אפילו
שומעים את קריאתה.
ואל לנו לשכוח את המקל של הרועה... |