|
...ואנוכי ככנן על תותח צופה
מאתר לי מוצא פה
...ואת ככנן, ספינתי ארתום לך
חוף של מבטחים.
כמורגי המעיים וסיסים
החלקת אותי לשמחתי
חיגר הלב נאספתי אלייך
ואת, בחד-תרנית שלך
ימים ואגמים גמאת עימי
גלעין ליבי לראות ולאחוז.
ובעת יבשה והר
בחדופן נשאת ונשאת אותי.
הרקעה ברגלייך הייתה לי השאה
מלגינא המשמיע קיש
ללבנון במים מתוקים
מתנוצץ בברק הכסף
סירונית חשבתי מוליכה אותי
דרך מלכים להמיתני
אך לעולם היית לי הסיקוס
ממך יצאתי וצמחתי
וחבל של טבור
לא נקשר בינינו |
|
|
מה, יש בנות
שמסתובבות בלי
גז מדמיע?
זה מה שקורה
שמרימים סבונים,
אבל עוד שבוע
הכל יגמר!
סרטן? זה
שצובט?
הילדים? איפה
איבדתם אותם?
טוב, תפסיקו
להתמרח בבוץ אני
לא יכול לראות!
נקרע לך הקטטר?
חבל.
"אם כבר
פרובוקציות"
הוצאת בהמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.