אישון הלילה, בית הרוס, דירה שכורה.
הוא אמר לה "בואי",
היא באה אך לא לפני שצייצה.
מדיבור לדיבור התלהטו העניינים,
ומכאן לשם הם היו לוהטים.
חשו אט אט איך גופם מתחמם,
ניסו ללא הרף מהר לקרר.
היא נשארה בדירה,
חשבה על איך מה שקרה.
והוא בחור עדין,
אוהב מאוד את החיים.
בשקט נימוגו השניים אל המרחקים,
חשו את גופותיהם בקצב מתקרבים,
אמרו שלא קיים,
אמרו שיש אחד.
בליל האישונים הצחיח,
הכל הפך למצב זניח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.