צועדת לעברו בפסיעות ישנות
המחשבות מוחקות את מוחי
עיניו נוצרו מחמלת הקיץ
גופי צמא למשקה עצמותיו
הוא איננו כאן
החלום נדם
הלילה נשאר
מלטף את תמימות נפשנו

טשטוש גופו מצייר דמעה
שקטה
הבוקר ממרחקים זועק
החלום משנתו יקום
נגיעתו לעולם תמות
והמוות השקט את עורי יכבוש
השמש כטלה בוכה
נשאבת לתוך תשישות הסתיו
הבוקר נעלם במעמקי ירח
אכזב...