|
האם יצירה
היא דבר רע
האם בכתיבה
טמונה האהבה
האם אמש
איבדתי סופית את שלוות הנפש
האם השיחה
הפכה בינינו לבדיחה
אמש פירטתי את דעותיי
ורצחתי את חלומותיי
עשיתי זאת באוזניי כל מי שרצה לשמוע
והשתדלתי ככל יכולתי לא לפגוע
לפעמים אני רוצה לצלול לקרקעית הים השחור
ושם פשוט להפסיק לזכור
אהבת אמת
היא יצור אפרורי ומת
קנאה
היא אחותה החורגת של השנאה
דעה קדומה
היא אחת מיסודותיה של כל אומה
בעלי חיים
הם הם אלו שמגישים לנו את החיים
הולך ברחוב חשוך וקר בקצה האפילה
נושא בתוך לבי תפילה ערירית ואומללה
מסתכל על בנייני הבטון העלובים המקיפים אותי
מחכה לשווא שתשתקף מהם דמותי
קבצנים והומלסים שוכבים חסרי חיים בצד הדרך
ספק אם בדיוק כואב להם או אם בערך
כמה שכואב וכמה שקשה
עמוק בפנים אני יודע ש
אם לא נאמין בעצמנו עד הסוף
לעולם לעולם לא יהיה לנו טוב
השגעון שבאמת שמטריף את חושי האנשים
פשוט לא מצליח אותי להרשים
וכל הזמן מלווה אותי תחושה
שאין כמו אהבת אישה
וכל העת מציפה אותי האווירה
שלא יכול להיות יותר רע |
|
סלוגנין זה לא
ממכר אם יודעים
להשתמש במינון
הנכון.
יאשה, סלוגניסט
בדודא ובלי
פרופורציות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.