|
בתוך ריקוד אין סופי
הם מושיטים אליי ידים לגעת ב...
הגוף שלי הוא זונה של רצונות
המוח הוא מבוך שלא מבקש אותו
הלב הוא פעימה של זיכרונות אפופי אבק
כשהידים מחזיקות בי
עורי, בוער מחום
אני מתחילה לחלות
והם טובעים בנהרות תשוקה
כשהם מנסים לחדור אליי
אני שוקעת לתוך עצמי
לשם הם לא יגיעו
גם אם הם רוצים
אם רצו להגיע אליי ולא לגופי
מעולם לא אמרו מילה
הם פשוט גנחו לאוזני
מילות אהבה |
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.