אתה פושט אותי
את החולצה שהייתה עשויה מכובד עברי זרקת לנבכי החדר, לחושך
את המכנס שעשוי מחטאיי החבאת תחת מטת תענוגות
את החזיה ששמרה על גבול המציאות לא לבשתי
ואת תחתוניי שהגנו עליי מהזוהמה קרעת במו ידיך
אני נמשכתי אחריך לחדר המיטות
השעון שלך צילצל, אני כבר התלבשתי
את משקל בגדיי אני לוקחת
למקום שאולי יעשה לי באמת טוב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.