|
הצלקות
הן אהבות
שהפכו לפצעים
והגלידו
אך לא באמת
וכעת
הן סימנים
לכל אחד יש צלקות
שמזכירות לו נשכחות
שמזכירות לו אהבות
שנגמרו
אני מביט בצלקות שלי
ומתאהב בהן כל פעם מחדש
הן מספרות לי סיפור
על יאוש בלתי גמור
אני מביט בהן ונזכר
באכזבה
אני מביט בהן ונזכר
באהבה
הצלקות שלי הן כמו יומן
כמו ספר זיכרונות
שמקפיד להזכיר לי את העבר
שמלא בכאב, פחדים ואכזבות
ומה אעשה בלא צלקות?
מי יזכיר לי את עברי?
את מי שהייתי
מי שאני עכשיו
ומי שיכולתי להיות
מי יזכיר לי את כל האשליות?
אנחנו אוהבים צלקות
כי הן מזכירות לנו
את מה שנשאר
מהעבר
ואיך אפשר בלא עבר?
גם אם הוא מזמן נגמר
אני מביט בצלקות ומיד נזכר
שהכאב תמיד נשאר
את הצלקות כולנו אוהבים
אולי כי הן מזכירות לנו
עד כמה היינו טיפשים. |
|
|
באחד הימים, היו
זקני הבמה
מתווכחין
וחולקין זה על
זה בפורום.
ותצא בת קול,
ותאמר:
זהו דבר השם
יתברך - די!
נמאס!
ויאמרו לה, עם
כל שאנו מכבדין
ויראין מפני
מלכות שמיים,
מועדון הנביא
המתוסכל זה
הבניין הבא.
מסכת במות
ארגנטינאי מצטט
מהמקורות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.