אליאון מרמור / פניה רשמית |
ונאספו רסיסים של פז
אל החדר האחרון והצר ביותר
שבחדרי הלב.
היות והלילה נושך בזנבו
של השחר הראשון לחיי
והתקווה אומרת להלום
בי, ובמניין המפלצים
שקראתי אל העולם הזה
להזות בהם אהבה,
היות וכך,
ולאור השחר האמור לעיל
מבקש אני
כי תנוח ידך, תהיי אשר תהיי
על חשרת פניי
ותתור את לשוני, ושפתיי
ואוהב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|