הנה המחסום.
האם אוכל לעבור דרכו שוב?
אני חולה אנוש... אני לא מרגיש את גופי.
תחושה נוסטלגית אופפת אותי, התרגשות שקשה להסביר.
אם אצליח לעבור אולי אפגוש את יקיריי ואדע יותר טוב מי אני.
אני זוכר את עצמי בצד השני. הייתי שם. מאושר. תמים.
אך הנה השומר שמחזיר אותי למציאות, קול ההיגיון.
הוא מזכיר לי מה הם החיים. עלי להתווכח איתו בכל פעם מחדש,
לתאר לו את האידיליה, להראות לו מהו רגש, אף כי גם אני שכחתי
מהו.
מערבולת רפאים של אינטלקט. כלא מחשבתי ורגשי.
איך עוברים את השומר?

איך שוברים את מחסום היצירה?