הם כל הזמן היו יחד. יום וליל. חורף וקיץ. תמיד. היה בה משהו
מיוחד , אין ספק. עדיין יש בה. אבל הוא היה הסטאר מבין שניהם.
היא העריצה אותו. תמיד הסתכלה עליו במבט מיוחד שכזה , למעלה.
כי הוא היה גדול ומנופח.
והם תמיד , אבל תמיד ישנו והיו יחד. יום יום וסופי שבוע. לא
הבנתי איך אפשר להתחבר למשהו כל כך חזק. ממש אהבה אמיתית -
מאלו שכתובות בסיפורים...רומיאו ויוליה , יעקוב ורחל ,
נפוליאון ו...עצמו.
ערב אחד היא הייתה במקלחת - כמובן איתו - ואני נכנסתי בטעות.
תשמעו...הוא כל כך נפגע אותו רגע שהוא נראה כמו איזה חתול בגשם
- קטן כזה ומכופף. שבוע הוא הסתובב ככה. וכל אותו שבוע היא לא
דיברה איתי בכלל. ואני...מה 'כפת לי? העיקר שראיתי אותה בלי
בגדים!!
והוא , בן זונה מניאק. בגללו לי ולעוד כמה אחרים לא הלך איתה.
מי שסתם רצה איתה סטוץ - לא היה לו סיכוי.כי הוא ממש הגן
עליה.
אבל מי שהתאהב בה , כמוני. אז הוא קצת התכופף ונתן לי צ'אנס
בהתחלה , אבל לבסוף העיף אותי לכל הרוחות--וכבר אמרתי שהוא
גדול ומנופח.
לעיתים רחוקות ואפילו רחוקות מאוד הם נפרדים לכמה שעות. בד"כ
בערב , כשהיא קצת עצובה. אז אני והיא יושבים ממש אחד ליד השני
והיא מספרת לי מה עצוב לה. אני שותק , מסתכל עליה ושותק.
גם כי אין לי מה להגיד וגם כי היא כל כך יפה בלעדיו , בלעדי
האגו שלה ,
שאני מתאהב בה כל פעם מחדש. |